השריר הבלתי נראה שנמצא מאחורי בגדיכם: מערכות UV בתעשיית הטקסטיל
אתם לעולם לא תראו אותן בחנויות בגדים, אך למעשה, מנורות UV הן אלו שעושות את כל העבודה הקשה במפעלי הטקסטיל. אנו יוצרים מערכות אלו כדי שיוכלו לבצע את כל המשימות – החל מהכנת הסיבים הגולמיים ועד להדפסת התמונות על הבדים.
המדע שעומד מאחורי זה הוא די פשוט: אור UV בעוצמה גבוהה פוגע בפולימרים וגורם לתגובה כימית. בעצם, האור הזה הופך את הרזינים הנוזליים לסרטים מוצקים במהירות.
שליטה בעוצמת האור
כשאנו מקימים מערכת כזו, הכל תלוי בחישובי העוצמה של האור. אם אתם מדפיסים במהירות גבוהה – למשל, 50 מטרים בדקה – אי אפשר להקל ראש. צריך להשתמש במנורות עם הספק גבוה. אם ההספק נמוך מדי, הדיו לא יתייבש כראוי, והוא יישרף מהבד. אך אי אפשר גם להגדיל את ההספק באופן קיצוני – אחרת הבד יישרף. זו בעצם ברירה עדינה בין עוצמת האור לבין שמירה על הבד מפני שריפה.
עמידות בתנאי העבודה הקיצוניים
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ למעטפות המנורות, מכיוון שהיא מאפשרת לקרינה UV לעבור דרכה מבלי לספוג את האנרגיה שלה. בסביבות תעשייתיות יש הרבה תנאים קיצוניים – חפצים נופלים, יש אבק. לכן אנו יוצרים מעטפות שניתן להחליף אותן בקלות. אם אחת המנורות נשרפת, פשוט מחליפים אותה. אין צורך לבזבז זמן על כיוונון מחדש של כל מערכת ההעברה.
אנו גם משתמשים במחזירי אור כדי להפנות את האור ישירות למטה. כך האנרגיה לא נהרסת, והסביבה במפעל לא נהיית חמה מדי.
החסרונות
שימוש במנורות UV פירושו שאין צורך בתנורים תרמיים גדולים. זה חוסך הרבה מקום. בנוסף, אין צורך במערכות אוורור גדולות כדי להוציא את העשן שנוצר מהחומרים. אך יש חיסרון אחד: העומס החשמלי. מנורות UV בעלות הספק גבוה דורשות מתח חשמלי יציב. כל שינוי קטן במתח עלול לפגוע במנורות. כדי שהמנורות יעבדו כראוי לאורך זמן, צריך מקור אנרגיה יציב. אין דרכים קצרות.